חי – אתגר

פינת החי

פינת החי המגוונת של אתגר והחברים כוללת עשרות מיני בעלי חיים ובהם חיות בר לצד חיות משק. הפינה מחולקת לכמה מתחמים: מתחם בעלי הכנף, מתחם המכרסמים והזוחלים הקטנים, צבי ים ודגי נוי השוחים בבריכות ומתחם חיות משק הבית הכולל גם פינת ליטוף ועמדת האכלת גדיים וטלאים (בהתאם לעונה).

מרכז לתרפיה ולטיפול רגשי בעזרת בעלי חיים

המרכז, בניהולו ופיקוח "א.ח.ד מרכז טיפולי", מאגד בתוכו את המטפלים הטובים והמוסמכים ביותר בתחום הנותנים מענה למגוון קשיים רגשיים והתנהגותיים כגון: חרדות, פחדים, דימוי עצמי ובטחון עצמי, קשיים בתקשורת בין אישית וחברתית, הכנה רגשית לכיתה א' ,ADHD , הקטנת אלימות ותוקפנות, מקסום ומיצוי הפוטנציאל האישי ועוד. הטיפולים מיועדים לילידים ונוער, קשישים ובעלי צרכים מיוחדים. המקום מונגש לכלל האוכלוסייה.

חיות נחל לכיש

אייל נקוד

סוג: אייל נקוד, משפחה: איילים, סדרה: מכפילי פרסה, מחלקה: יונקים

"במבי" גיבור סיפורי הילדים הוא עופר מנומר של אייל אמריקני, כאשר האייל מגיע לבגרותו הוא מאבד את נקודותיו ופרוותו.
מקבלת את גוון החום. האיילים בארצנו, שרבים שחושבים שהם (עופרים) הם איילים ממין אחר. מוצאם מהודו והם אינם מאבדים את נקודותים בבגרותם.
אורך גופם 1.5 מ', גובהם 90 ס"מ ואורך זנבם 20 ס"מ, וצבעם חום-אדום. רק לזכרים יש קרניים והן מגיעות לאורך של 100 ס"מ ומסתעפות לשלושה סעיפים. בסוף הקיץ, מתרחשת עונת החיזור ואז האיילים נעזרים בקרניהם במאבקם על הנקבות ומגרדים את העור הדק והיבש של קרניהם עד שבסוף עונת הרבייה הן נושרות. הריון הנקבה נמשך שבעה וחצי חודשים ולרוב ממליטה הנקבה עופר אחד.
תוחלת חייהם 15-20 שנה.

כבש הרעמה (עבדקן)

סוג: עבדקן הרעמה, משפחה: פריים, סדרה: מכפילי פרסה, מחלקה: יונקים

שמו של כבש הרעמה ידוע גם כ"ברברי" ובנוסך מצביע על מוצאו הצפון אפריקאי. קרניו של העבדקן דומים מאוד לאלה של יעל הנובי, אך סימן ההכר הבולט שלו היא רעמת השיער המשתלשלת מצווארם, אצל הזכרים הרעמה יותר ארוכה מהנקבה.
למרות שמו כבש הרעמה הוא מין כלאיים בין עז – כבש. כבש הרעמה ידוע כאוהב אמבטיות חול, שפשוף עורו כנגד האדמה על מנת להסיר טפילים הניזונים מדנו. בשל חשש הכחדה נמצאים מיני נעבדקן בקטגוריית בעלי חיים מוגנים.
נקבת כבש הרעמה מתעברת פעמיים בשנה, ההריון נמשך 5 חודשים אורך חייו של כבש הרעמה הוא כ-17 שנה. כבש הרעמה הוא בעל חיים טריטוריאלי ולא יהסס לפגוע בפולש.
תוחלת חייהם 15-20 שנה.

יחמור אירופי

היחמור הוא מין של האנטילופה שחייה בעבר בחורשי
הארץ ובגליל ובגולן ומאופיינת בפרווה חומה עם כתמים לבנים הבולטים יותר בקיץ, זהו מין הנמצא על סף הכחדה.
היחמורים חיים בעדרים קטנים ובדרך כלל פעילים ביום,
אולם, באזורים שבהם הוא ניצוד סיגלו היחמורים לעצמם דפוס פעילות לילית.
הזדווגות חלה בחודשי ספטמבר – אוקטובר והזכרים עורכים מופעי ראווה לנקבות בהם קרניהם הארוכות מתחברות זו לזאת. לאחר ההזדווגות מתחילה תקופה ההריון הנמשכת 230 יום וההמלטה מתרחשת בחודשי הקיץ מאי – יוני מסתיימת בדרך כלל בהיוולדם של 1 או 2 עופרים. בתום תקופת הרבייה הקרניים נושרות ומתחדשות שוב בכל שנה.
משקלם של הבוגרים נע בסביבות 100 – 200 ק"ג. לזכרים בני עד שנה יש קרניים לא מסועפות וככל שהם מתבגרים הקרניים הולכות ומסתעפות, תוחלת החיים של היחמורים בטבע עד 15 שנים.

יעל נובי

סוג: יעל, משפחה: פריים, סדרה: מכפילי פרסה, מחלקה: יונקים

מלכי שוכני המצוקים במדבר, הזכר מתאפיין בקרניים גדולות המעידות על גילו. היעלים הם בעלי חיים מוצקים וחזקים במיוחד ובעלי רגליים חזקות ושריריות המאפשרות ליעל לטפס במצוקי המדבר כאילו הוא מטייל במישורי דיזינגוף.
משקלם של הזכרים הבוגרים יגיע לעיתים עד 100 ק"ג. קרניו של היעל גדלות כל הזמן למעט בתקופת החיזור בה היעלים הבוגרים ממעטים לאכול ולכן הקרן מאיטה מגדילתה.
היעלים הם בעלי חיים צמחוניים אך לא בוחלים בשום צמח הגדל בקרבתם בניגוד לבעלי חיים מדבריים הממעטים בשתייה (בגלל מחסור במים במדבר) הרי שהיעלים חייבים למצוא מים מידי יום ולהרוות את צימאונם, ולפיכך בית גידולם ליד מקורות המים.
רביית היעלים נפתחת בסוף חודש ספטמבר ומסתיימת בחודש נובמבר, ההריון נמשך 5 חודשים וההמלטה חלה באביב. לקראת ההמלטה הנקבה פורשת המעדר עד לאחר ההמלטה, בכל המלטה נצפים 2 גדיים המסוגלים לעמוד ולינוק באופן מיידי. הגדי צמוד לאימו עד גיל שנתיים. תוחלת החיים של היעלים כ-18 שנים.
ראשו של היעל הינו סימלה של רשות שמורות הטבע.

זברה

סוג: סוס, משפחה: סוסיים, סדרה: מפרוטי פרסה, מחלקה: יונקים

זברה, סוג פרסתן במשפחת הסוסיים מתאפיינת בפסי הרוחב בצבע שחור או חום על גופה הלבן. חיה רק באפריקה, בעיקר המזרחית והדרומית. הזברה היא צמחונית וניזונה מעשבים, הזברות נודדות כל חייהן ממקום למקום אחר האוכל. תוחלת החייה של הזברה הוא כ-25 שנה.
הזברה דומה במבנה גופה לסוס אך היא קטנה יותר. גובהה מגיע לכ-1.5 מטר, ומשקל המין הגדול ביותר עד 450 ק"ג. חוש השמיעה מפותח, ומשמש להגנה מפני טורפים. הזברות צריכות להקדיש יותר ממחצית הזמן לאכילה, שכן מערכת העיכול שלהן יעילה פחות בהשוואה למעלי גירה.
חלק מהחוקרים טוענים כי הפסים משמשים להסוואה, שכן הם יוצרים קושי בהבחנה בפרט אחד בתוך העדר.
אחרים טוענים כי הפסים ממלאים תפקיד חברתי בעיקרו. לכל זברה יש צורת פסים ייחודית.

אמו

סוג: אמו, משפחה: אמויים, סדרה: יענים, מחלקה: עופות

הוא העוף השני בגודלו אחרי היען, ששייך אף הוא לסדרת היענאים, מוצאו של האמו הוא אוסטרליה.
גובה האמו הוא 1.75 מטרים בממוצע. משקלו 50 – 55 ק"ג, הנקבות שוקלות כ־5 ק"ג יותר מהזכרים. לעוף שתי שכבות נוצות זהות בגודלן והן שטוחות וצמודות לגופו. כשהנוצות מתחדשות צבען שחור כהה, האמו מיטיב לרוץ, ומסוגל להגיע למהירות של עד 50 קמ"ש בעתות סכנה. הוא מיטיב גם לשחות במים. הזכרים משמיעים קול צווחה הנשמע למרחק:
אי-מווו, וזה מקור שמם. הנקבות משמיעות קולות המזכירים פיצוצים מהדהדים.
שיטת הרבייה של האמו היא פוליאנדרית, משמע שהנקבה מזדווגת עם יותר מזכר אחד במהלך עונת ייחום אחת. הזכר הוא שדוגר לבד על הביצים ומגדל לבד את הצאצאים. בחודשים דצמבר וינואר הזכר מחזר אחר הנקבה, בונה את הקן בטריטוריה שלו, משמיע לנקבה קולות המזכירים הלמות תופים, וכך מזמין אותה להצטרף לנחלתו.
הקן הגדול נבנה בכוך בקרבת צמחייה נמוכה וסבוכה, והוא מורכב מעשבים, עלים ושרכים. בתוכו מטילה הנקבה 15 עד 25 ביצים, צאצאיהם של הזדווגויות מרובות עם זכרים שונים. הדגירה אורכת כ־56 ימים .

ראם סהרה (הנבל)

סוג: ראם, משפחה: פריים, סדרה: מכפילי פרסה, מחלקה: יונקים

הוא מין של ראם ממשפחת הפריים. לראם הנבל קרניים ארוכות, מעוקלות וחדות שאורכן מגיע עד ל-70 ס"מ המשמשות אותו ביעילות כאמצעי הגנה. מן הצד נראה הראם כבעל קרן אחת בלבד וכך צוייר במצרים הקדומה – פרוותו לבנה,זנבו שחור,וצווארו נע בין כתום לזהוב. הנקבות קטנות יותר מהזכרים ופרוותם גם היא לבנה, אורך גופו מגיע עד ל-2 מטרים, גובהו כ-1 מטר והוא שוקל כ-200 ק"ג. הוא אינו צורך מים רבים ויכול לחיות חודשים רצופים ללא שתייה של ממש, כאשר את מעט הלחלוחית הנדרשת לו הוא משיג ממזונו הצמחוני. כדי לשמור על נוזליו ראם התועפות פעיל בעיקר בלילה ובמשך היום הוא נח בגומה שהוא חופר לעצמו או בצילו של עץ.

דישון מקראי

סוג: דישון, משפחה: פריים, סדרה: מכפילי פרסה, מחלקה: יונקים

הדישון בולט בקרניו המרשימות, המגיעות לאורך של למעלה מ-70 ס"מ ובעלות שלושה פיתולים בממוצע. אורכו של הדישון נע בין 120 ל-130 ס"מ ומשקלו בין 60 ל-125 ק"ג. הזכר גדול מהנקבה. הוא מותאם ביותר לחיים בתנאי מדבר קיצוניים: פרסותיו העבות עוזרות לו ללכת על חולות, הוא ניזון ממגוון רב של צמחי מדבר ומסוגל להתקיים תקופות ארוכות ללא שתיית מים. הוא חי בעדרים המונים בין 2 ל-20 פרטים. הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל שנתיים או , והזכרים בגיל שלוש עד חמש שנים. הרבייה מתרחשת במשך כל השנה אך מגיעה לשיאה בעיקר בחורף ובתחילת האביב.

האתר בהרצה, לכל הערה ושאלה פנו אלינו